גיל שנתיים

אתגר לגדל תינוק. אתגר לגדל ילד. אבל האתגר הגדול מכולם – לגדל תינוק שהופך לילד. כיצד נתמודד עם האינתיפאדה של גיל שנתיים? קבלו את עשרת הדיברות לתקשורת אפקטיבית עם פעוטות בגיל שנתיים:

1. קצרו במילים

ילדים בגיל שנתיים רוצים להבין מאתנו "מה כן" ו"מה לא" ולא מעבר לכך. ההסברים הארוכים נתפסים בעיניי הילד כבקשת אישור, והם שמספקים לו תשומת לב שמעודדת דווקא את ההתנהגות שאנו רוצים למנוע.

2. ספקו אלטרנטיבה

ילדים בגיל שנתיים רוצים להבין מאתנו "מה לא", אבל גם "מה כן". נכון שאנחנו לא רוצים שהוא יקשקש על העיתון, אבל אנחנו יכולים לתת לו לצייר על נייר שנועד לשם כך? מבחינת הילד הכול מותר והוא עסוק כל הזמן בניסוי וטעייה. את הסקרנות הבריאה הזאת עלינו לעודד ואנחנו יכולים לעשות את זה גם מבלי לאפשר לו להחריב את הבית.

3. נצלו את ההזדמנות

כאשר הפעוט שלנו בן השנתיים משחק, למשל, בלחצני הווליום שבטלוויזיה ומגביר יותר מדי, אנחנו יכולים להרחיק אותו בהיסטריה כמי שאומרים לו: "זה לא השטח שלך". לחלופין אנחנו יכולים לנצל את ההזדמנות כדי לסייע לו לגלות כיצד מנמיכים וכיצד מגבירים, ולמחרת אף להיעזר בו בכך שכן למחרת הוא יהיה מצויד ביכולות חדשות. חשבו לרגע על גודל ההבדל בחוויה של הילד.

4. שלבו שמחה והומור

קחו את הפעוט שפותח עוד שנייה את הארון שביקשתם להשאיר סגור ו"תטיסו" אותו ב"אווירון" למקום אחר. הוא יאהב את זה ואל תחששו לרגע מכך שהוא יאהב את זה ושבשבילו זה משחק. אכן הפכנו את העניין למשחק. עם זאת, ראיתם פעוט בן שנתיים מתמיד באותו משחק למעלה מחמש דקות?

5. תנו לו לבחור

"אתה רוצה את המכנס הקצר או הארוך? את החולצה הירוקה או הכחולה? כריך שלם או חצי?" – לענייננו אין זה חשוב אם הוא יבחר באפשרות א או ב, אבל אם רצינו להלביש לו חולצה ואנו נתקלים (שוב) בהתנגדות, תנו לו את האפשרות לבחור מבין שתי אפשרויות, במיוחד את ההרגשה שהוא הבוחר. פעוטות בגיל שנתיים עסוקים כל הזמן בבדיקת הבעלות שלהם על קבלת ההחלטות ואנחנו בהחלט יכולים לנצל את המידע הזה לטובה.

6. ותרו על סימני השאלה

"אנחנו נכנסים עכשיו להתקלח", "אנחנו מחליפים עכשיו חיתול": אלה הם משפטים שנסיים ב"נקודה" ולכן נחבר להם מנגינה אגבית שכמו אומרת לילד - הקביעה אינה נתונה לדיון. כל אות ומילה שנוסיף למשפט הזה יהפכו את האמירה הברורה להססנית, כזו שמתייעצת עם הילד ומסתיימת בסימן שאלה.

7. בקשו בכבוד – ותרו על סימני הקריאה

בקשה שנאמרת כבקשה ולא כהוראה או טענה, זוכה לאוזניים קשובות ומזמינה שיתוף פעולה. פקודה שניחתת על פעוט שלנו בפעם השלישית כגון: "תחזיר את זה כבר למקום!!!" – טומנת בחובה את הטענה/שאלה – "למה אתה לא עושה מה שמבקשים ממך?!" וכופה על הילד לאחוז בקונפליקט במקום לעבור הלאה ולשתף פעולה.

8. תראו אותם

גם ילדים מתריסים במיוחד, אינם מתריסים נגד ההורים כל הזמן. יש להם את הרגעים הטובים שבהם אנו מרוצים מהם והתפקיד שלנו כהורים סמכותיים הוא "לראות" את הילדים שלנו בשעתם היפה. נעבור שם ליד ככה במקרה וניתן להם את הנשיקה המצלצלת על המצח שתוכיח להם מעל כל ספק שראינו אותם במיטבם ושאנחנו גאים בהם. כאשר אנחנו מקפידים לעסוק במניעה, אנחנו לא צריכים כל הזמן "לכבות שריפות". נכון לכל גיל אגב.

9. הימנעו מדרישות כאשר אין לכם יכולת אכיפה

"שב בשקט!!!", "תפסיק מיד לבכות!!!" – דרישות שקמות על רקע קונפליקט קיים ממילא מפקידות בידי הילד קלף חזק למשא ומתן: אני אפסיק לבכות ואתם ההורים תספקו את רצוני. לא תספקו את רצוני – אוסיף לבכות. הנכון ביותר במצבים מן הסוג הזה הוא פשוט להתעלם.

10. הימנעו מאיומים

הימנעו מ"מכשול אם/אז" – "אם אתה לא נכנס למקלחת אז אני לא מקריא/ה לך סיפור!". הימנעו מ"מכשול או-שה או-שה" – "או שאתה מפסיק עם זה או שאתה לא בא אתי", ובכלל – הימנעו מאיומים. האיומים "מנמיכים" את הילד לעמדת נחיתות שמייצרת בו מוטיבציה להשיב את תחושת הערך, כלומר – "לעשות דווקא". החליפו את האיומים באכיפת סמכות אקטיבית – קחו אותו על הידיים ותכניסו אותו כבר ל... מיטה, לאוטו, לאמבטיה, וכיו"ב. 


הכתבה פורסמה באתר טיפת חלב ב- 27/7/11


 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com