כיצד נעודד את הילד לשתף?

היום יותר ויותר הורים מבינים כי זמן האיכות עם הילדים הוא לא תוצאה של זמן מאולץ שאנו מקדישים להם אלא בעיקר של איכות הקשר. את זמן האיכות יקבלו הילדים שלנו כשהם נוסעים איתנו באוטו, יושבים איתנו בתור לרופא או מתלווים אלינו לקניות בסופר. כל זמן יכול להיות זמן איכות ובלבד שנדע להיות שם בשביל הילדים שלנו ולהיות באמת: להקשיב, לשתף, לצחוק יחד ולהרגיש יחד. על מנת לשבח את הרגעים המשמעותיים הללו, עבור הילדים ועבורנו ההורים, עלינו להכשיר את הקרקע שעליה צומחת המוטיבציה לשוחח ולשתף.

מה אם כן עלינו לעשות כדי להכשיר את הקרקע הזאת? מה נכון לעשות כדי להזמין את הילדים להכיר את עולמנו שלנו ולשתף בעולמם שלהם? קבלו שלושה עקרונות מנחים לטובת המטרה החשובה הזאת ואחריהם שלושה כללי אזהרה:

עקרון הירידה לפרטים
"מה?!? כמה "טל" יש לכם בגן?"

הורים, תשאלו שאלות ותרדו לפרטים הקטנים לכאורה. אל תסתפקו בשאלות כלליות כמו: "איך היה היום בטיול?" או "איך היה בחוג כדור-סל?". תפרקו, תפתחו, "תרימו להנחתה", תשאלו שאלות שאפשר להתפתח איתן ובעיקר - תנו לילד את ההרגשה שאתם נוכחים בעולמו גם כאשר אינכם נוכחים פיזית. כפי שאנו נרצה לשתף את מי שנוכח בעולמנו ורוצה להיות נוכח בו כך גם ילדינו.

עקרון השיתוף ההדדי
"אתה לא מבין מה קרה לי היום בעבודה!"

כן הורים! רק ככה! אם אתם רוצים לדעת מה היה בגן או בבית הספר התחילו בכך שתשתפו את הילד אתם בחוויות שלכם: מה היה בעבודה? מה אכלתם בצהריים? האם אהבתם? לא אהבתם? מישהו אמר משהו מצחיק? מישהו הרגיז אתכם? הורים, אלה הם פרטים שהילדים שלכם רוצים לדעת עליהם. זהו בדיוק סוג השיתוף שיזכה את הילדים שלכם בתחושת ערך מעצימה שתעורר בהם את המוטיבציה לשתף חזרה ועל ידי כך להרגיש טוב אתכם ועם עצמם.

עקרון השאלון המובנה
"תספר לי על משהו טוב/לא טוב שקרה לך היום בגן"

... כמו גם "עם מי אתה משחק בהפסקה?"; "מתי אתם יוצאים לחצר האחורית?". הורים, תחשבו "ראיון עבודה" – כמה קשה לעמוד באתגר ה- "ספר לי על עצמך" לעומת השאלון המובנה. אנו מגיעים לגן הילדים לאסוף את הילד שלנו לאחר שעות ארוכות שבהן היה בעולם שלו ואנו – בעולם שלנו. הקושי שלנו לדעת כיצד להתחיל ומה לשאול הוא בדיוק הקושי של הילד, ולנו היכולת לסייע לו בכך.

כללי אזהרה – ממה עלינו להימנע כדי לא להחליש את המוטיבציה (הטבעית) של הילד לשתף:

ביקורת שלילית
"למה אני צריך לשמוע מהגננת שאתה מפריע בשיחת הבוקר?!"

אז זהו ש... לא, ככה לא מעודדים את הילד לשתף ויתרה מכך, קחו את שלושת העקרונות שלעיל וזרקו אותם לפח כל זמן שאתם עסוקים בהטפות מוסר. דווקא כאשר הגננת מדווחת על התנהגות לא ראויה של הילד שלנו, בואו נקשיב לו: נשאל, נקבל תשובות ואת ההערות וההארות נשמור לשיחת ערב נינוחה לפני השינה.

הקפדה יתרה על עיתוי נוח
"לא עכשיו... תספר לי כשנצא מהבית"

אנו, ההורים, בונים כל מיני תסריטים שמתאימים לנו: אנחנו ננהג באוטו והילדים יספרו לנו סיפורים. המציאות, כהרגלה, מסדרת לנו את החיים אחרת - הילדים ירצו להיחשף ולחשוף דווקא בזמן שנכון להם: בזמן האמבטיה, בזמן התארגנות הבוקר או בכל זמן אחר שאיכשהו לנו יהיה פחות נוח. כך קורה שאם כל הכוונות הטובות והרצון העז שלנו להגשים את החלום המודרני שבו נראה את הילד שלנו גם חבר שלנו, אנו מזמינים אותו לשתף רק כאשר נוח לנו ובכך מחמיצים הרבה הזדמנויות. לכן, גם אם העיתוי פחות נוח – לפעמים כדאי לתת לילד לבחור את עיתוי השיתוף כי אז יתכן ונגלה שהרווח ההדדי גדול לעין שיעור מההפסד הנוגע בנוחות שלנו.

הסחת דעת
"אחח... לאכול אותך עם השפתיים האלה!!!"

קורה לכם שהילד הכובש שלכם מספר לכם דבר מה ואתם מביטים בו במבט של "אחח... כל מה שבא לי זה רק לאכול אותך"? ובכן הורים, ביטויים של חום והערצה לילדים שלנו הם אח טבעי והם שמזינים את הגוף ואת הנפש של הילד. עם זאת - שימו לב, הרבה פעמים הילד משתף אותנו והתגובה הנרגשת שלנו ממנו (ולא מהדברים שהוא אומר) גורמת לו להרגיש, בצדק, שאנחנו לא מתייחסים למה שהוא אומר ושאנחנו לא באמת מקשיבים. אין צורך לוותר על החום והאהבה ואין צורך לוותר על ההקשבה. אדרבא, שני התנאים הללו מזמינים את הילד לשתף דווקא כאשר הם מתקיימים יחד.

מסכימים? לא מסכימים? מוזמנים לשתף ;)


הכתבה פורסמה במדור ההורים של ynet ב- 25/6/12

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com