סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

תנו לילד להיות מספיק ילד כדי שבבוא היום ידע להיות מספיק מבוגר 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 

  •  
  •  

ראשי

בעיות בשינה - בת שנתיים

11.01.19   8:18
עמית: בעיות בשינה - בת שנתיים
הבת שלי בת כמעט שנתיים. מעולם לא ישנה טוב. ילדה מאוד פעילה ושובבה וכך גם בלילות
לאחר שעברה למיטת מעבר, החלו בעיות בהרדמה כך שכל הרדמה לקחה שעות שבמהלכן הילדה לא הפסיקה לקום מהמיטה להשתולל ,רצון עז לצאת מהחדר ועוד
בהמלצת יועצת שינה התחלתי תהליך בו כל פעם שקמה החזרתי אותה מיידית למצב שכיבה ואמרתי לה שעכשיו לא קמים מהמיטה ועכשיו הולכים לישון. ישבתי לידה ועזרתי לה להרדם עם שיר או לפעמים מגע קל. בהתחלה הגיבה בבכי והיה לה קשה, אבל לאחר כשבוע קשה חל שיפור בהרדמות שלה
אבל.... השינה שלה במהלך הלילה הלכה והתדרדרה
פתאום היא מתעוררת המון ובכל התעוררות יש לה מעין רצון עז לקום מהמיטה בכל כוחה לצאת למטבח ולסלון. וכשהיא קמה היא במעין אי שקט או חרדה ולא רוצה לחזור למיטה
לפעמים אני מתוך יאוש לוקחת אותה למיטה שלנו אבל גם שם היא הרבה פעמים מושכת בכל כוחה לרדת מהמיטה ולפעמים זה מלווה בבכי היסטרי. היא לא מסבירה מה היא רוצה רק מצויה באי שקט ובחוסר מנוחה. היא עדין יונקת ולפעמים זה הדבר היחיד שמרגיע אותה (בעבר הפסקתי להניק אותה בלילה אבל לאור המצב הרגשתי צורך לנסות ולעזור לה) בחלק מהפעמים כשהיא קמה מהמיטה היא מבקשת לאכול בקבוק
אני פשוט אובדת עצות. לא יודעת איך להתנהל עם המצב הזה
חוששת שהיא בחרדה או טראומה מהתהליך שעשיתי לה
אשמח לעצות ולרעיונות כיצד לפעול
עמית
12.01.19   15:40
דני גיל
היי עמית,
קודם כל אני מנחש שהיא ישנה ללא מוצץ, ואם כך אז חבל כי הוא יכול מאוד לעזור לה ולכם. אני דווקא לא הייתי ממהר להחזיר אותה למיטה כשהיא מתעוררת ובכל מקרה מסמן את המטרה אחרת:

המטרה היא לא להירדם אלא להירגע. לכן העזרה שלי כהורה היא לא בניסיונות להרדים אותה אלא בניסיונות להרגיע:

לא להחזיר מיד למיטה, לא לדבר בלחישות, כן לחבק וכן לתת מה שמרגיע אותה, כן להקשיב (להיות קשובים) לה ולבקשות שלה. מה דעתך?
12.01.19   23:52
עמית
תודה רבה על התגובה
אכן אין מוצץ. לצערי גמלה את עצמה ממוצץ כבר מזמן.
לגבי עניין ההרגעה, אני מסכימה, מרגישה שהיא באמת במעין סטרס כשהיא קמה ואני מנסה להרגיע ולהראות לה שכולם ישנים ושאין מה לחפש בסלון ובמטבח באמצע הלילה. לפעמים היא קצת נרגעת ומסכימה לחזור למיטה אבל ברגע שחוזרת למיטה מיד מרגישה שוב אי שקט ורוצה לצאת מהחדר מחדש.
בחלק מהפעמים הדבר היחיד שאיכשהו מרגיע אותה זה הנקה או בקבוק.
אני כל פעם מוצאת את עצמי מיוסרת עם השאלה האם לתת לה או לא. מצד אחד זה מרגיע אותה אבל מצד שני היא מסוגלת להתעורר כל כך הרבה פעמים ולבקש שוב ושוב שזה גם בטוח פוגם בשינה שלה ובסופו של דבר לא מאפשר לה לישון ברצף. אולי בעצם היא מרגישה את הדילמה הזאת שלי וגם היא בעצמה בלחץ האם תקבל או לא.
אשמח לדעתך בנושא זה
המון תודה ולילה טוב!
14.01.19   19:39
דני גיל
אם המוצץ הוא לא אופציה אז שיהיה בקבוק. ההמלצה שלי לאפשר לה את מה שמרגיע אותה, להיענות לבקשתה מלכתחילה, לא לתת לה בכלל להילחם על זה. זה נכון שהיא תמשיך להתעורר ולבקש אבל תדירות ההתעוררויות תלך ותפחת, מהסיבה להלן:

כולנו מתעוררים בלילה. ואנחנו חוזרים לשינה בלי לשים לב בכלל שהתעוררנו. אבל - אם כל התעוררות היתה מלווה באיזו דרמה, המוח שלנו היה לומד לקשר בין ההתעוררות לדרמה. ואז לא היינו חוזרים לשינה בלי לשים לב שבכלל התעוררנו כי ועוד איך שמנו לב שהתעוררנו, שכן ההתעוררות היתה דרמטית. וכאלה הן ההתעוררויות שלה - דרמטיות. יש שם ציפיות, אכזבות, מאבקים, ניצחונות, הפסדים. לכן מה שמאוד יכול לדעתי לעזור לה כרגע הוא ללמוד שהתעוררות זה סבבה. זה נעים. ובעתיד המאוד קרוב זה יהפוך להיות גם מרדים.
16.01.19   22:38
עמית
היי דני
מאוד התחברתי לגישה ומאוד עזרת לי להבין מה מתאים לי ולבת שלי. כבר בימים האחרונים ניסיתי להרגיע ולגרום לה תחושה נעימה לגבי המיטה.
הלילות האחרונים השתפרו מבחינת הסטרס והחרדה באמצע הלילה
אבל עכשיו ההרדמות חזרו להיות קשות וארוכות
ניסיתי לפי קריאה בפורום לשבת בחדרה ולהתעסק בדברים אחרים. כל פעם שהשכבתי אותה במיטה היא קמה באותה השניה ויוצאת מהחדר הולכת להתעסק בדברים אחרים ומעסיקה את עצמה. כל כמה דקות החזרתי אוצה למיטה תוך חיבוקים נשיקות על מנת לא ליצור איתה מלחמה אבל היא כל פעם קמה מחדש ויוצאת מהחדר. אחרי שעתיים ומשהו בסוף נשכבה וגם נרדמה. הערב הצלחתי לגרום לה להשאר בחדר אבל היא עדיין כל הזמן קמה ומשחקת עם דברים בחדר. מידי פעם אני עוזבת את עיסוקיי ומסבירה לה שלא משחקים עכשיו אלא הולכים לישון, מלטפת ומחבקת ומניחה במיטה. אבל היא מאוד מתעקשת לקום. וגם מתנגדת שארים אותה למיטה.
מספר שאלות-
האם זו דרך שבאמת יכולה להוביל אותה לשיעמום ולכך שתלך לישון? האם כשהיא קמה לאפשר לה לשחק? כי אני חוששת שהיא תנצל את העובדה ותבין שזה מצב סבבה מבחינתה
האם כשהיא כבר נשכבת במיטה כדאי להמשיך באותה מגמה של התעסקות בענייני? או שאפשר ללטף ולשיר שיר?
היא פשוט עושה כל דבר כדי לא לישון. אני מנסה לשחרר אבל מאוד קשה לי ומתיש. מרגישה שאין לי ערב וגם אין לי לילות טובים. בקיצור מאוד קשה
אשמח לשמוע את דעתך גם על כך
שוב תודה על כל העזרה!

16.01.19   23:46
עמית
עדכון מהערב- לקח לה כמעט שלוש שעות להרדם. בשעה האחרונה היא כבר התבכיינה, ביקשה בקבוק, ביקשה להיות על הידיים שלי וביקשה לצאת לסלון ולמטבח ביחד איתי. בקבוק נתתי לה ואמרתי שאחרי זה תלך לישון במיטה אבל זה לא עבד. בסופו של דבר הצלחתי לגרום לה לשכב במיטה. היא ביקשה שאשיר לה נומי נןמי, אחרי כמה דקות שוב קמה ורצתה לשחק במשהו... הלכתי אליה קצת כעסתי והחזרתי למיטה ואז בסוף נרדמה
היא מאוד עקשנית...ואני חוששת שאולי היא מנצלת את העובדה שאני לא מציבה לה גבולות. מצד שני כשהצבתי לה את הגבולות בנושא השינה בעבר היא לא הגיבה טוב ופיתחה חרדה בנושא
17.01.19   20:26
דני גיל
אין שאלה בכלל ילדים צריכים גבולות ובהיעדר גבולות הם לא יירדמו. היכולת שלי לסייע לילדיי להירדם (כשהיו קטנים) התחילה ביכולת שלי לשים גבול חד משמעי שבעצם אומר: החל משעה מסוימת בערב, נניח שמונה בערב, הבית משנה מצב. עובר ממצב של סדר יום פעיל למצב מנוחה. במצב הזה הילדים במיטות, שמים ראש ונרדמים בקצב שלהם, ואנחנו ההורים פנויים למנוחה שלנו. כשאין את זה - כלום לא יעבוד. ובדרך כלל כשאין את זה בשעה שמונה בערב אין את זה גם בבוקר וגם בצהריים וככל שכך מוטב לדעתי לתת מבט רחב על כלל מערכת היחסים ולא לתפוס אותה דווקא היכן שהכי קשה, בשעות הקטנות של הלילה לצורך העניין. נאמר שאם היא לא קשובה ולא משתפת פעולה במשך היום היא לא תשתף פעולה גם בלילה, ובניסיון שלי כהורה ליצור שינוי הייתי עושה את עיקר העבודה דווקא ביום.

כך או כך, עכשיו שמונה בערב ואנחנו אחרי נשיקת לילה טוב ועם או בלי סיפור או טקס שינה. במצב הזה היא נכנסת למיטה, ואת שם כדי להבטיח שהיא תישאר שם ולא תצא. אם צריך אז גם להניח יד על הגב שלה כדי שלא תקום. גם אם היא תבכה ותכעס נורא וזה ישמע רע ולא "יצטלם טוב" ואת מצדך תרגישי אמא נוראית. ככל שתהי נחושה פה הרי שהערב למחרת, יודעת מה לא למחרת, בעוד כמה ערבים, ישמע וירגיש אחרת. תשמחי לדעת שבעוד שבוע מהיום הלילות שלכם ירגישו אחרת? אני בטוח. לכן אני תמיד אומר - לפעמים כדי לזכות בשקט אנחנו צריכים לעבור דרך רעש, דרך המקומות הלא נעימים, וכרגע הבכי וההתנגדות שלה הם המקומות הלא נעימים. את מצדך שמה את הגבול נחוש אבל אוהב ומחבק: כדי למנוע מפעוטה בגיל שנתיים לקום ממיטתה אין צורך לקשור אותה. מספיק לעסות את גבה. וככל שהיא בוכה ומתנגדת אנחנו לא כועסים. אנחנו אומרים לה: הכל בסדר, אני כאן, איתך.

אחרי שאנחנו מרוויחים את ההישג הזה, כלומר אחרי שלילד ברור מה קורה החל משמונה בערב, אז אפשר כבר לדבר על איך נכון ולא נכון לשבת בחדרו, מה יסייע לו להירדם ומה לא, האם כאשר אנחנו בסלון והוא קם נכון להחזירו מיד או לאחר זמן מה.
20.01.19   14:40
עמית
תודה על תגובתך
אני מנסה לגרום לה להישאר במיטתה אך היא נאבקת בכל כוחה. אני משכיבה והיא ישר מתרוממת ואני מחזירה, זה כרוך בהרבה בכי ומירמור ואני מבינה שחייבים את זה כדי שתלמד שזה המצב הרצוי. אך הבעיה העיקרית- הבת שלי היא מאוד רגישה וזה ממש גורם לה לסטרס וחרדה באמצע הלילה- היא קמה מהמיטה ובשום אופן לא רוצה לחזור לישון (גם לא במיטה שלי). עושה שביתה באמצע הלילה. כל מה שהיא רוצה זה ללכת לסלון ולמטבח, בוכה, ואפילו לא תמיד מבקשת משהו. פשוט לא רוצה לישון במיטה. אני ממש מרגישה שזה קשור להרדמה ה"לא נעימה" כי זה התחיל מאז שהתחלתי בתהליך וזה כאילו מביע את הדרייב שיש לה לצאת מהמיטה בשעת ההרדמה. אני ממש משתדלת לעשות את ההרדמה כמה שיותר נעימה למרות שזה מאוד קשה (גם פיזית קשה לי להיאבק בה כשהיא קמה כל פעם בכל כוחה).
כרגע כשהיא קמה באמצע הלילה אני מנסה להסביר לה שעכשיו ישנים ושכולם ישנים ושאם היא רוצה אני אחבק אותה והיא תישן איתי. אבל היא פשוט מסרבת...בסוף אחרי שהיא ערה למעלה משעה היא עושה טובה ונשכבת לישון במיטה איתי.
אשמח אם יש לך תובנות או רעיונות לעזרה
תודה רבה !!
21.01.19   19:53
דני גיל
ואולי לא כדאי לך להראות לה שאת מתאמצת. ילדים מבינים מעשים ולא מילים כך שהדרך להסביר לה ש"עכשיו ישנים ושכולם ישנים" היא אכן לישון. כשהיא מתעוררת וקמה אלייך מוטב שתמצא אותך תחילה ישנה, אחר כך (אחרי שהיא פועלת כדי להעיר אותך) מתקשה להתעורר, וגם מרגע שהתעוררת ניכר עלייך שאת נחושה לחזור לישון. שימי לב להבדל: את נחושה להחזיר את עצמך לישון. לא אותה.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com